אמונה

למה הקב"ה רוצה שנתפלל?

אם לקב"ה יש הכל, ובכוחו לתת לנו הכל, מדוע הוא גורם לנו חיסרון, ואז מבקש שנתפלל למילוי החיסרון? הרב דניאל בלס על כוחה ומהותה של התפילה

  • ד' כסלו התשע"ד
אא

שלום רב, רציתי לשאול - מדוע הקב"ה רוצה שנתפלל? הרי יש לו הכל, ובכוחו לתת לנו הכל, אז מדוע הוא גורם לנו חיסרון, ואז מבקש שנתפלל למילוי החיסרון? כמו כן, אם הקב"ה קובע הכל בשמים עוד לפני שירדנו לעולם, כיצד התפילות שלנו יכולות לשנות את המצב שנגזר מראש? תודה וחודש טוב.

* * *

שלום יונתן. שאלת שאלות חשובות, ובכדי להשיב עליהן, חשוב להבין את מהות התפילה ושורשה.

האם ייתכן שכל מהות התפילה היא להשיג את מבוקשנו? יתרה מזו, האם הקב"ה צריך מן המתפלל שישבח אותו ויתחנן אליו? מדוע הקב"ה, שמטרתו להיטיב לברואיו, לא נותן להם מיד את מבוקשם, או דורש מהם לשמוח במה שנתן להם מבלי לבקש דבר נוסף?

אנו יודעים שהקב"ה הוא אינסופי ומושלם, כך שהוא ודאי אינו צריך את התפילות לעצמו. מדוע, אם כן, הוא רוצה שנתפלל אליו?

ספרי המוסר מלמדים אותנו, שהצורך של התפילה אינו רק על מנת להשיג את מבוקשנו מה´. ישנו צורך הרבה יותר גבוה ונעלה שהתפילה מעניקה לנו, והוא הקשר הרוחני עם מי שאמר והיה עולם. התפילה לא רק מזכירה לנו שוב ושוב שאנו צריכים את הקב"ה, היא גם מחדירה בליבנו את האמונה שהוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים, ורק בכוחו להושיענו. כשאנו מחדירים בליבנו את העובדה ש"אין עוד מלבדו", הנשמה שלנו מתקשרת לבורא עולם ומטפסת למדרגות גבוהות יותר ויותר עם כל תפילה מעומק הלב.

לכן, בין אם מבוקשנו יתמלא ובין אם לא, לעצם הבקשה והתפילה יש מטרה בפני עצמה - היא מקרבת את נשמתנו לבורא עולם, ומביאה אותנו למקום גבוה יותר. בהמשך נבין כיצד התפילה מסוגלת ליצור שינוי במציאות.

חז"ל מלמדים אותנו, שעבודת התפילה נבראה עוד מבריאת העולם, ובלעדיה לא היה העולם נותן פירות. כשהקב"ה ברא לראשונה את גן-העדן, נאמר בספר בראשית (פרק ב´, ה´): "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ, וכל עשב השדה טרם יצמח, כי לא המטיר ה´ אלוקים על הארץ, ואדם אין לעבוד את האדמה". מבאר רש"י: "ומה טעם לא המטיר? לפי שאדם אין לעבוד את האדמה, ואין מכיר בטובתם של גשמים, וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם - התפלל עליהם וירדו, וצמחו האילנות והדשאים".

עבודת התפילה היא כה יקרה וחשובה, עד שאמרו רבותינו כי הנחש קולל דווקא בכך שלא יחסר לו דבר... לנחש נאמר (בראשית, פרק ג´, י"ד): "ועפר תאכל כל ימי חייך". אמרו על כך חז"ל (יומא עה, א), שמזונותיו של הנחש עמו בכל מקום אליו הוא הולך. וכי זו קללה? ביארו על דרך הדרש, שהקללה נמצאת דווקא בעובדה שמזונותיו מצויים, כי כך לעולם לא יפנה הנחש לקב"ה ויבקש ממנו עזרה ויהיה קרוב אליו. דומה הדבר למלך הדוחה מעליו שר שסרח, ושולח אותו מארמונו עם משכורת לכל חייו, רק כדי שלא יבקש השר לראות יותר את פניו.

מנגד זאת, המלך, הרוצה לראות את בניו האהובים בכל עת, נותן להם משכורת יומית, ומחיה אותם בכל יום ויום מחדש, למען ישובו אליו ויהיה קשורים אליו בארמונו. זוהי מהותה של עבודת התפילה: להיות קשורים לקב"ה, לזכור שאנו זקוקים לו, ורק ממנו תבוא הישועה.

מכאן נוכל ללמוד, כי חיסרון התפילה הוא החיסרון האמיתי, הגדול יותר מכל חיסרון שאנו מבקשים עליו בתוך תפילותינו. לכן, כאשר היצר הרע מונע מאיתנו את הרצון להתפלל לקב"ה, אין צרה גדולה מזו, כי הריחוק מריבונו של עולם הוא, למעשה, הריחוק מהמקור האלוקי הנותן אור לנשמתנו. קירבתו יתברך היא הטובה הגדולה מכל הטובות האחרות בעולם כולו, כפי שהסביר הרמח"ל בספרו מסילת ישרים (פרק א): "הנה מה שהורונו חכמינו זכרונם לברכה הוא, שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה´ וליהנות מזיו שכינתו, שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להימצא".

כעת, לאחר שהבנו את מהות התפילה, נוכל להבין כיצד התפילה יכולה להביא לשינוי בחיינו, ולהביא גאולה לעולם.

* * *

כיצד יכולה התפילה לשנות את המצב הקיים?

הקב"ה רוצה להיטיב לנו, וברא אותנו במטרה להטיב לנו. מכאן נבין, שהחיסרון והקושי בחיינו מורים על דבר שעלינו לתקן או להשיג, כי אין הקב"ה רוצה בצערנו ובסבלנו, לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. כל מצב של קושי וסבל נובע ממשהו שעלינו לתקן, בין בגלגול זה, בין מגלגולים אחרים. על ידי התפילה אנו מתקנים את נשמתנו, ומתקרבים לקב"ה, וברגע שאנו קרובים אליו, ברוב הפעמים לא נזדקק עוד לייסורים ולתיקון הקודם, ואז גם ישתנה מצבנו בעולם הזה לטובה גלויה.

אך אם הכל כתוב מלמעלה, כיצד ניתן להתפלל לשינוי המצב?

אמנם הכל כתוב בשמים עוד לפני שירדנו לעולם הזה, אך התפילה, שהיא קשר עם בורא עולם, היא מושג שמעל הטבע. כמו תשובה וצדקה, בכוחה לשנות ואף לבטל גזירות שנגזרו בשמים. חז"ל הסבירו לנו, שעם ישראל הוא מעל המזל (במסכת שבת דף קנו, עא), ומסביר שם רש"י: "דעל ידי תפילה וזכות משתנה מזלו לטובה". כן לימדונו חז"ל: "תשובה, תפילה וצדקה - מעבירים את רוע הגזירה".

לכן, צריך לעשות השתדלות ולהתפלל. הקב"ה רוצה שנעשה השתדלות, כי הוא מסתתר בטבע, ורוצה לפעול דרך פעולותינו, כדי שגם לנו תהיה השתתפות במעשיו, כפי שנאמר (שיר השירים רבה, פרק ה, ג): "פתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם". ההשתדלות שאנו עושים היא זעירה ביחס לתוצאות והמתנות המדהימות שהקב"ה מזמן ונותן לנו בחיים, ובכל זאת הקב"ה רוצה שנעשה את ההשתדלות הזו באמצעות התפילה.

מהי תכלית הייסורים?

הייסורים והחסרונות הם רק אמצעים להשיג את התכלית האלוקית, להשיג את קרבתנו אליו, ברוב הפעמים, כדי לתקן את נשמתנו מה"לכלוך" שבו הכתמנו אותה בעוונותינו בגלגול זה או בגלגולים אחרים. הייסורים צריכים לעורר אותנו, להביאנו לתפילה, לתשובה ולגמילות חסדים. ניתן לראות בחסרונות ובקשיים הזמנה אישית של הקב"ה לדבוק בו ולפנות אליו, שוב ושוב, מעומק הלב, עד שנשיג את מה שהיה חסר בנשמתנו בבחינות גבוהות יותר. ברגע שאנו משיגים את הדרגה הרוחנית שהייתה חסרה לנו, במילא יתבטל הצורך בחיסרון, ואז נקבל את מבוקשנו.

אמרו חז"ל (ברכות דף ה, א): "אם רואה אדם שייסורין באין עליו יפשפש במעשיו... ואם תלה ולא מצא בידוע שייסורין של אהבה הם".

אם הקב"ה מביא עלינו מצב קשה או לא נוח, ודאי שזהו התיקון הטוב ביותר לצורך נשמתנו. אך, אם ננתח את הדברים, נצטרך לשאול, מדוע אנו בעצם זקוקים לתיקון הזה? מדוע משה מחכה לזיווג שלו עשר שנים, ויעקב מצא את זיווגו כבר בפגישה השנייה? מדוע רועי תמיד היה בריא ושלם, ויוסי היה צריך לעבור ניתוח כואב?

התורה הבטיחה לנו, שהקב"ה פועל בצדק, גם אם הצדק הזה נסתר מעינינו. אין דבר הקורה בעולם ללא סיבה וללא כוונה עליונה. מכיוון שכך, אנו מאמינים, שאם נגזר על אדם כלשהו כאב וקושי מיוחדים, הוא מכיוון שיש לאותו אדם צורך מיוחד לתקן את מה שאין לחברו.

תורת הגלגולים של האר"י הקדוש מלמדת אותנו, כי ירדנו לעולם הזה עם "היסטוריה" מגלגולים קודמים. זו הסיבה שפלוני נולד למשפחה כזו, ואלמוני למשפחה אחרת, ויש אחד שקשה לו ביצרים כאלה דווקא, וקל לו בדברים אחרים, הכל לפי חשבונות קודמים שהם נסתרים מאיתנו, ויתבררו לנו כשנחזור לעולם האמת. עם זאת, רבותינו לימדונו, שכל אדם יכול לדעת מה הוא לא הצליח לתקן בגלגול הקודם, כאשר יביט בדברים שהוא מתקשה לתקן כיום. במילים אחרות, מי שהניח תפילין בגלגול הקודם, לא יתקשה להניח תפילין כיום ואפילו ייהנה לעשות זאת, אך מי שהתרשל בקיום המצווה בגלגול קודם, יתקשה לקיימה כיום, וייקח זמן מסוים עד שיזכה ליהנות ממנה ומפירותיה בעולם הזה. זו, מסבירים המקובלים, הסיבה לכך שישנם אנשים המתקשים בקיום המצוות יותר מאחרים, או אנשים שנולדו עם יצרים שאין לאחרים.

בכל מצב, עלינו לדעת, שאלוקים הוא ישר, ואין קושי או ייסורים שבאים עלינו במקרה או לחינם, ואפילו לא הדברים הקטנים ביותר. אמרו חז"ל במסכת ערכין (דף טז, ב): "עד היכן תכלית הייסורין? ...אפילו נתכוונו למזוג לו כוס יין במים חמין ומזגו לו בטעות בצונן, או שנתכוונו למזוג לו בצונן ומזגו לו בחמין, הרי זה נקרא ייסורים... אפילו נהפך לו חלוקו כשלבשו, והוא צריך לחזור ולהופכו, הרי אלו ייסורים... עד היכן תכלית ייסורין? אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלוש מטבעות, ועלו בידו שתיים, הרי אלו ייסורים!"

לכן, באמת, אין טעם להתרגז ולכעוס על הייסורים, כאשר אנו מאמינים, שאת כל המצבים הקב"ה בכבודו ובעצמו מזמן לחיינו לטובה, ואפילו הדברים הקטנים והשוליים ביותר העשויים להציק.

הייסורים מלמדים אותנו על חיסרון שיש בנו, ודבר שעלינו לתקן או להשיג. הקושי שיש בחיינו אומר לנו, כי הקב"ה רוצה שנתפלל אליו ונתחזק בשמירת מצוותיו.

כאשר מרים הנביאה נכשלה בדיבור אסור, היא התייסרה על כך בצרעת. אין ספק שהצרעת כיפרה על חטאה, ואם כן, זה היה המצב הטוב ביותר לתיקונה. למרות זאת, משה רבינו התפלל מיד לקב"ה על אחותו מרים (במדבר, פרק יב, יג): "אל נא, רפא נא לה"!

אמנם הייסורים באו על מרים לטובתה, כדי לכפר על עוון לשון הרע בו נכשלה, אך התפילה של משה רבינו קיצרה את הייסורים. התפילות מרוממות את נשמתנו מהחטאים שדבקו בנו, הגורמים לנו ייסורים, ועל ידי התפילות אנו מגיעים לדרגה שבה אין עוד צורך בייסורים, ואז מתגשמים צרכינו.

נשתמש בדוגמה רפואית להבנת העניין: לעיתים אדם סובל מאקנה (פצעים) על גבי גופו, והוא מורח על גופו משחות שונות המרפאות לזמן קצר את המצב החיצוני של עורו. ברור שברגע שיחדל למרוח את המשחות, תחזור האקנה לבצבץ מחדש מעל העור. במקרה כזה יהיה ברור, שהבעיה של אותו אדם נובעת מבעיה פנימית של גופו, וטיפול חיצוני באמצעות משחות לא יפתור את הבעיה מהשורש. ייתכן מאוד שהוא סובל מרמה גבוהה של טוקסינים (רעלים) בדם, והגוף מוציא את הרעלים החוצה באמצעות האקנה. רק כאשר אדם מטפל בשורש הבעיה, ומרפא את החולי הפנימי של גופו באמצעות הוויטמינים או המינרלים שחסרים לו, תיפתר גם הבעיה החיצונית של האקנה ולא תחזור יותר.

באופן דומה, הקשיים הלא רגילים שיש לרבים מאיתנו בחיים, היא עדות חיצונית לבעיה רוחנית פנימית שיש בנשמתנו, ליקויים או "רעלים" שאנו נושאים איתנו מגלגול קודם או אפילו מהגלגול הזה. הבעיה הפנימית הזו רק מתבטאת בקשיים החיצוניים והחומריים שעוברים עלינו בחיים - קשיים בפרנסה, חיפוש מרפא, עיכוב במציאת הזיווג, וכדו´. עבודת התפילה והביטחון מטפלים בבעיה הרוחנית הפנימית, בתיקון הנשמה שלנו מכל הרעלים שדבקו בתוכה, ובמילא, כאשר אנו פותרים את הבעיה הפנימית, אז גם הבעיות החיצוניות נפתרות מאליהן, ומצבנו משתפר.

* * *

בכל מקרה, עלינו לזכור, שאין תפילות שהולכות לריק. כל תפילה מקרבת אותנו לבורא עולם, ומוסיפה לנו זכויות בשמים. אפילו תפילות שלא התקבלו נשמרות ב"שק התפילות", מצילות אותנו מצרות ופותחת לנו שערים שלא ידענו על קיומם. אין דמעה שנשכחת, אין תפילה שלא נשמעת, גם אם לעיתים הקב"ה מעכב את רצוננו או מונע אותו מסיבות שאינן ידועות לנו.

מספרים סיפור חביב, על נער גוי ונער יהודי שהתווכחו ביניהם מי קרוב יותר לקב"ה. שני הנערים חיו בעיר צפופה, ורצו מאוד אופניים. הם החליטו שיתפללו במשך שבוע לקבל אופניים, ויראו מי יזכה שתפילתו תתקבל. לאחר שבוע חזר הנער הגוי עם אופניים עקומות, כשכל גופו חבול ומכוסה תחבושות, אך עם חיוך מאולץ... הנער היהודי, לעומת זאת, הגיע בריא ושלם, אך ללא אופניים. אמר הגוי ליהודי בחיוך כואב: "אתה רואה? התפללתי לאלוקים שייתן לי אופניים, ובאמת זכיתי לכך. אלוקים שומע אותי".

"איני מבין כיצד אתה מחייך בעת שכל גופך חבול וכואב, ואופניך שבורות", שאלו היהודי.

"רכב פגע בי, משום שיש הרבה תנועה בעיר. האופניים שלי אולי נהרסו מהתאונה", אמר הגוי והתריס, "אבל לפחות אני קיבלתי אופניים! אלוקים שמע לתפילתי... אתה לא זכית לקבל אופניים. רואה? אלוקים לא השיב לתפילות שלך".

"בדיוק להיפך", חייך הנער היהודי ואמר לו, "אלוקים שמע את תפילתי, רק שהתשובה שלו הייתה: לא...".

ישנם מצבים, שהקב"ה לא משיב לתפילתנו, או לא משיב מיד, כי זהו המצב הטוב ביותר עבורנו, גם כאשר איננו רואים או מבינים זאת. נאמר, שהקב"ה לקח את חנוך שהיה צדיק, טרם זמנו, כי ידע שאם ימשיך לחיות - יחטא עם אנשי דור המבול (בראשית פרק ה, כג): "ויתהלך חנוך את האלוקים, ואיננו, כי לקח אותו אלוקים".

לעתים אדם חולה, ואינו יודע, שהחולי הזה, למעשה, נותן לו שיעור חשוב לחיים, או מציל אותו מדבר אחר, או מכין אותו למצב חשוב בעתיד. לעתים אדם מפסיד את מקום עבודתו, ולא יודע שהדבר קרה מכיוון שמצפה לו במקום אחר עבודה טובה יותר, או שאם היה נשאר במקום עבודתו, הוא היה נפגע יותר.

אין אדם יודע חשבונות שמים, וגם כשהקב"ה לפעמים עונה "לא" או "לא עכשיו", עלינו לזכור שהוא תמיד שומע אותנו ושומר את התפילות שלנו עבור מה שטוב עבורנו באמת.

ייתכן, שבזכות התפילות, נחסכים מהאדם ייסורים אחרים, קשים יותר, שאינו יודע עליהם, ובנוסף, ייתכן שהייסורים שיש לו עכשיו נועדו להקנות לו ידע ובגרות שהיו חסרים לו להצלחה, והקב"ה מכין אותו באמצעותם לעתיד טוב יותר.

אם כך, כיצד נדע מתי עלינו להתפלל?

התשובה לכך פשוטה מאוד, כי היא נמצאת בתוך ליבו של כל אחד מאיתנו. אנו צריכים להתפלל כל עוד אנו מרגישים קושי וכאב המטרידים אותנו. כל עוד אנו מרגישים את סבל, סימן שהקב"ה רוצה שנמשיך ונתפלל על מצבנו. כשאנו מרגישים את הצער של החיסרון, פירוש הדבר שעדיין חסרה לנו הדרגה הרוחנית שיש בכח התפילה והמצוות להשיג או לתקן. עלינו לזכור, שהקב"ה רוצה להיטיב לנו, ולא רוצה שבריותיו יצטערו בשום אופן.

עלינו לסמוך על טובתו יתברך, ולהמשיך להתפלל אליו כדי לקצר את צרותינו, ולהביא מזור לסבלותינו. אין אף תפילה שהולכת ריקם, וכל התפילות שהתפללנו, ואפילו אלו שלא נענו מיד, עדיין יועילו לנו בדרך זו או אחרת במהלך חיינו, ולנצח נצחים - במקום החשוב באמת.בברכהשכל תפילותיך יתקבלו ברחמים וברצון, ובברכת שנה טובה ומתוקה, דניאל בלס.

במאמר הבא, אי"ה, נמשיך לעסוק בנושא התפילה, וננסה להבין – אם ה´ עושה הכל לטובה, מדוע שנתפלל לשינוי המצב?

תגיות:אמונהתפילה

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה